גבר אישה / שמעון לוי
"את יודעת שלא התכוונתי לפגוע, אני הרי מת על הגוף שלך ואת יודעת שאני אוהב נשים שמנות וכשאת מתבדחת על הקרחת שלי (תגיד,אני נוגעת לך
"את יודעת שלא התכוונתי לפגוע, אני הרי מת על הגוף שלך ואת יודעת שאני אוהב נשים שמנות וכשאת מתבדחת על הקרחת שלי (תגיד,אני נוגעת לך
ריח של פריחת פרדסים עמד באוויר באותו לילה אביך. מלא ברחשים ויתושים התעופפו במעגלים סביב עמדת השמירה שגימל ניצב בה. הוא ניסה להבריחם עם גליון
"סליחה, אני חדש כאן. שמעתי כאן בכריזה שאני צריך לפנות אליכם כדי שתגידו לי מה לעשות…" "כן, שלום לך בוריס. ציפינו שתגיע לכאן מאוחר יותר,
זה רק אני או שזה בדיוק הדיאלוג החמודי אחרי דייט מוצלח, באוטו שלך, מתחת לבית שלה? היא הרי מתה שתעלה אליה לקפה, אבל היא לא
אני מנסה להקשיב ללחשושים, אני מנסה לשמוע מה אסי, מיד אני יודעת שזה הוא, לוחש. אני מבינה שבצד השני עונה לו עדן, כנראה אסף אותה
היא המשיכה במעלה השוק, מנסה להדיר את נשימתה ולקרוא לעידן. זקנה ישבה על הרצפה בין שני דוכנים מנותקת מהמולת השוק והציעה פיתות למכירה. היא התכופפה
לא סובל את המוכרים האלה, בני השבע עשרה עם הראסטות שגורמים לך להרגיש כזה קטן שאתה קונה אלבום כזה גדול 16 שנים אחרי שהוא יצא.
השמש סיימה עוד יום עבודה, כשאדי ואוליב רק התחילו את שלהם. "בשבילי עוף ובשבילו…" אדי התמהמה, מתלבט בשביל חברו הטוב. "טונה?" אמר, שואל את החתול
אור בכה, היא בכתה, אך הובהר לה שאין דבר שתוכל לעשות כרגע. עליה למצוא עבודה, לנתק כל קשר עם בעלה, לעבור תהליך גמילה רשמי ומפוקח,
הם נפגשו לראשונה באופרה "לה טרוויאטה". היא באה לבד, כמוהו. הוא ביקש ממנה לעיין בתוכניה שבידה. אחר כך ירדו לשתות קפה. היא הייתה מבוגרת ממנו
"עמיחי וסיוון אם אתם לא יורדים אנחנו אוכלים בלעדיכם!" צועקת יונה כלפי אותו תנוך מדרגות, כבר לא אכפת לה, ממילא זה המשפט שתמיד יניב את
אני חי כאן לבד. המטפלים קוראים לי אפרים, למרות שאני בכלל סרג'ו. אפרים היה אחד הנשרים שהובא כמוני ויתר בני המושבה לגן הצחיח הזה ללא
נטלי: "על מה אתה מדבר?" עודד: " לא אמרתי כלום" נטלי: "מה אתה דפוק? הייתי פה כל הזמן ." עודד: " על מה את מדברת?"
יש אנשים שבטוחים שזו העיר הכי מגעילה בעולם, יש כאלה שחושבים שזו העיר הכי נפלאה בעולם, אבל דבר אחד בטוח – אתה לא משתעמם בורנסי!
שוב נשמעה חריקת דלת המתכת הכבדה בכניסה למפעל "שלום, יש פה מישהו?" הידהד קולו של גבר באולם המכבשים. מוריס קם מכסאו "כן, שלום במה אוכל
כמו זמני מהדורות החדשות ברדיו, כך לאורן היה טקס קבוע בבוקר שבוצע בקפידה רבה באותן שעות. השכמה בשעה 8:30 בדיוק, הדלקת הקומקום לקפה ובמקביל מזיגת
היה היה שען ושמו יעקב. יעקב לא היה שען סתם, הוא העריך את הזמן. כל בוקר היה פותח את חנותו עם עלות השחר, מעולם לא
אריאלה אהבה שיגרה, היא נסכה בה ביטחון. אהבה לדעת מה מצפה לה בכל רגע נתון. היא נכנסה לחדר השירותים, הרימה את מבטה מעלה אל שעון
מה אני חושבת לעצמי, מה אני קוגרית? הוא הרי ממש ילד, חשבה זיו, וחוץ מזה אני פה בשביל אייל. מספיק עם המשחקים. אבל, שי ישב
עכשיו ידע משה שגם בעיר הגדולה הזאת הוא לא ימצא אישה אחת אמתית. אישה אחת שתאהב אותו כמו שהוא, עם השערות על החזה, והקרחת. אישה
קול רם של בכי בקע מחצר הגן וקטע את מחשבותיה. "תחזיר את הכדור מיד לרון ותתנצל בפניו על שהכת אותו" צעקה סבטלה לעבר אחד הילדים.
שנים שאני מכתתת רגלי לאורכה ולרוחבה של הארץ בחיפוש מטופלים, כאלה שמתאימים לטיפול, אבל שאין להם שום סיכוי לשרוד את מחלתם. מטופלים כאלה שבטוחים שעוד
דרכתי על משהו והחלקתי, התכופפתי וראיתי שאותו משהו היו פרוסות של נקניק, קולות נהי של הגורים עלו באוזניי נגשתי לברזנט לראות למה הגורים מייללים, במקום
מאז שאני זוכר את עצמי יש לי את היכולת הזו. בגיל שלוש או ארבע שיחקתי עם אחותי בבריכת הגומי שההורים סידרו לנו בחצר. היא דחפה
ב 4 בבוקר היא נרדמה, הוא כיסה אותה והלך לישון. לאחר כשעתים היא התעוררה לקח לה זמן להבין איפה היא נמצאת, היא ניגשה למיטתו והסתכלה
אלון : את לא דופקת אותי . אני בוחר להיות איתך , אני אוהב אותך איתי , לידי, בתוכי . קוקי : ברור שאתה אוהב
"קוראים לי יסמין ואני אכלנית כפייתית" אמרתי בקול חלש, כשהגיע תורי לדבר בקבוצה של ה" או איי"(אכלנים כפייתים אנונימיים ) והד מוזר ענה לי: "אוהבים
נכתב בסדנת כתיבה יוצרת – אני יודע איפה הסכין הגדולה. היא במגירה במטבח. אני פותח אותה ולוקח את הסכין. מחזיק אותה בצד המבריק שלה, חזק.
מי מאיתנו לא קם הפוך מדי פעם, אז לפני שתתהפכו על בן\בת הזוג או על הבוס, הנה 10 דרכים פשוטת מאוד להרגיע את העצבים ולהעלות
מושיק העביר את כף ידו הגדולה על שולחן המהגוני הכבד. "אתה צריך עזרה?" צץ לידו אחד המוכרים בחנות. "לא, תודה, רק מסתכל," השיב. הוא בחן